[עושים היסטוריה] 280: הביוב מתחת לגוש דן, חלק ב'

בכל יום מפנה תשתית הביוב של גוש דן כמות שפכים בהיקף שמספיק למלא את כל שלושת מגדלי עזריאלי. מה עושים עם השפכים האלה? נשמע כיצד הובילה תאונת שיט טרגית להמצאת הטיהור הביולוגי המודרני, ועל פיצוץ צינור הביוב הראשי ביפו ב-2003.אורח בפרק: אמיר שליו, מנהל תחנות השאיבה באיגודן. ראיין את אמיר - נתן פוזניאק.האזנה נעימה,רן.קישור לחלק אהפודקאסט "עושים רכב" בפורמט והגשה חדשה! האזינו לפרק הראשון עם המגיש החדש - בועז קורפל! https://tinyurl.com/y6jzsahn אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 5 / 5. מספר מדרגים 5 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק. לרשימת הפרקים המלאההרשמה לפודקאסט:רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטרהפרק בחסות: 280: הביוב שמתחת לגוש דן, חלק ב' בפרק שעבר, חלקו הראשון של פרק זה, עקבנו אחר מהלכם של השפכים שלנו מהרגע שהם עוזבים את האסלה או הכיור שלנו ועד שהם עוזבים את העיר. למדנו שלעיר מודרנית אין זכות קיום ללא תשתית ביוב טובה: אפילו בגוש דן, מטרופולין זעיר ביחס לערי ענק כדוגמת טוקיו או מקסיקו-סיטי, התושבים מייצרים שפכים בהיקף שיכול למלא בקלות את כל שלושת מגדלי עזריאלי. בכל יום. ללא תשתית הביוב שמפנה את השפכים, גוש דן היה הופך כבר לפני ארבעים שנה לביצה מזוהמת ומסריחה, ומגיפות קטלניות היו משתוללות בו כפי שהשתוללו בלונדון ופריז, למשל, במאה ה-19. למדנו גם על האתגרים ההנדסיים הכבירים שבתכנון והקמת תשתית ביוב כזו מתחת לעיר צומחת ומתפתחת: החל מהחשיבות הרבה שיש לשיפוע שבו מונחת צנרת הביוב בתוך הקרקע, דרך האתגר של הנחת צנרת חדשה מתחת לרגליהם של התושבים מבלי להפריע למרקם החיים של העיר - וכלה בהתמודדות עם המגבון, האויב מספר אחד של תשתית הביוב, והסתימות האדירות שהוא יוצר בצנרת - עד כדי הווצרותם של מי שמכונים 'קרחוני שומן', fatbergs.  אבל כעת, אחרי שהצלחנו להתגבר על כל הקשיים והאתגרים וסוף סוף פינינו את מאות אלפי המטרים המעוקבים של שפכים אל מחוץ לעיר - מה עושים איתם? מה עושים עם שלושה מגדלי עזריאלי מלאים בכל סוג אפשרי של זוהמה - החל מצרכים אנושיים וכלה בחול, קרשים, מגבונים משומשים ומה לא - שמייצרות תל אביב והערים שסביבה, בכל יום? זו השאלה שתעמוד במרכזו של הפרק הזה - וזו גם השאלה שעמדה לפיתחם של המהנדסים הראשונים שתכננו את מערכות הביוב המודרניות, בשלהי המאה התשע עשרה.  בורות ספיגה לכאורה, התשובה לשאלה הזו הייתה ברורה ומובנת מאליה. בימים שלפני המצאת מערכת הביוב המרכזית היו שתי אפשרויות עקרוניות לטיפול בשפכים הביתיים: להזרים אותם לנהר או ערוץ נחל מקומי,